אז איך אני מסכמת שנה של קרצוצים?
מספקת-מאתגרת-עמוסה-כיפית-מתסכלת-מלמדת-שוחקת-בונה-הורסת-מעוררת (טוב צינזרתי פה קצת כי נטלי החמודה אמרה שנסחפתי).
כשרודפים אחרי חלומות הרבה פעמים מגלים שהם שונים במציאות ממה שהם נראו בדמיון. בשנה הזו גיליתי שהחלום הנחמד הזה לנדנד לאנשים זרים הוא קצת שונה ממה שדמיינתי, יש בו חלקים יותר טובים ממה שיכלתי לדמיין ויש בו גם חלקים מעפנים לפעמים.
אז בצד הטוב הכרתי אנשים מופלאים - גם מקורצצים וגם סתם אנשים שהתלהבו מהדמות של הקרציה ונכנסו לחיי. המון שיתופי פעולה עתידיים מטריפים שלא הייתי חולמת עליהם (כן, זה טיזר). אני יכולה בוודאות לומר שהבועה התל אביבית שלי נופצה לחלוטין ושאני מכירה אנשים מכל הארץ ואפילו מחו"ל. עם חלקם נפגשתי, עם אחרים חלקתי רגעים אינטימיים להפליא בהתכתבות. למדתי מכם ולמדתם ממני. מלא חלומות התגשמו. עברנו ביחד קשיים עצומים וניצחנו המון מהם, חלק עדיין במלחמה.
מהצד המעפן, תכלס, זו עבודה מאוד שוחקת. אני כל הזמן זמינה וכל הזמן אמפתית ונחמדה ומתחשבת (או לפחות מנסה להיות). לג'נגל את זה עם החיים שקורים סביבי (שני ילדים בחופש גדול) שלא תמיד מאפשרים זמן שקט בדיוק כשהמקורצץ רוצה שאני אתייחס אליו ואפתור לו משבר קיומי. גיליתי שאנשים מצפים ממני לעשות יותר ממה שאני תכננתי אז צריך כל הזמן לשחק עם הגבולות, לתהות מה מתאים לי ואיפה אני שמה את הגבול (נעים לי, אל תדאגי רונית). להיות בעלת עסק התגלה כדבר מורכב יותר מלהיות סתם פרילנסרית כמו שהייתי מקודם - פתאום צריך ללמוד לשווק ולשכור יועצים ולכי תדעי אם זה מישהו שטוב לך או לא... ולכי תדעי אם את עושה נכון או שאת סתם מבזבזת כסף וזמן (כמובן שמטעויות לומדים וזה לא סתם אבל כסף וזמן הם משאב יקר).
עכשיו פה אמור לבוא הקטע שאני אומרת לכם שאין טוב בלי רע ושתמיד חלומות נראים אחרת מהצד השני שלהם. אבל אני לא הולכת לומר לכם את זה. כי זו קלישאה ואתם כבר יודעים את זה. ובאמת שלפעמים יש טוב בלי רע, אולי לא בעבודה אבל בהחלט בחיים.
אני מניחה שיש לי עוד הרבה מה לחשוב על איך לעצב את המקצוע ההזוי הזה שהמצאתי והזמן והניסיון יכתיבו את הכיוונים העתידיים שלו. מודה שהתחלתי לחשוב שוב על שינוי מקצוע אבל הבנתי שאני לא מחליפה את העסק הזה בשום דבר אחר. כי איך אני אנטוש את כל הדברים הנפלאים שאתם עושים בזכותי? מי ידאג ויהיה לו אכפת מהם כמוני?? אתם???
