top of page
יום קרצוץ אחד בודד
מוצצת את הדם !
שני הארגזים האחרונים ממעבר הדירה יושבים במסדרון כבר שנתיים, ועליהם המדף שהיה אמור להיות מותקן בשבת, התיאוריה מחכה לך כבר 10 שנים, יש טופס בביטוח לאומי עם השם שלך עליו רק מחכה לחתימה, נשארו עוד תיקונים אחרונים ואפשר לשלוח את הטקסט. ומה יגידו השכנים על זה שכל הקירות בבית מתקלפים?
יש כל מיני פעולות ובירוקרטיות שתכלס לוקחות ממש קצת זמן אבל תמיד הפייסבוק והחיים מנצחים אותן.
או, לחילופין, אם בא לך לטעום איך זה מרגיש כשאני מנדנדת לך בלי להתחייב לחודש שלם (פחד ממחוייבות, שלום, אני מבינה, נתגבר על זה ביחד)
מקורצצים מתחנפים
"מאז שהפכתי למקורצצת רשמית אני מצליחה להגשים את עצמי ! אני שוטפת כלים כל יום (כן כן לא כולם כאלה תותחי כלים שלא מדחיינים את השטיפה במשך 3 שבועות), אני עובדת על העסק שלי במקביל לכך שאשכרה סיימתי את התואר והגשתי את כל המטלות לפני הזמן! והכי חשוב שאני מצליחה לשלב בין המקצוע שלי כשכירה לבין שאר החלומות העסקיים והאישיים שלי"
"באופן כללי כל התפיסה שלי על עצמי השתנתה, אני מבינה אחרת לגמרי את הדחיינות, זה עורר אותי להמון שינויים בחיים גם בקטע של התאמת הציפיות, התאמת הקצב, לפנות זמן, הרבה הרבה פחות ביקורת עצמית. גיליתי שאני באמת באמת חרוצה ברמות. ואני רואה שיפור עצום גם בתוצרים שלי וגם מקבלת משוב מבחוץ."
"הכל פחות נורא כשאת לא לבד. כל המשימות שהיו מסוגלות להכניס אותי להתקף חרדה נוראי הפכו למשהו שאני עושה איתך - וזה כבר לא מרגיש כמו סוף העולם."
Anchor 1
bottom of page