אני תמיד צודקת

"איך חשבת על הרעיון הזה???" זו השאלה ששואלים אותי הכי הרבה כשאני מספרת על העסק החדש שפתחתי לפני חצי שנה. אז אני פה כדי לספר לך איך חשבתי...

אתחיל בהודאה גורפת: כמעט את כל ההרגלים שאמורים להיות חובה לכל מי שרוצה להצליח, זנחתי. קמה מוקדם? לא. מדיטציה? לא שרדה. דפי בוקר? לא.

ואז קרה דבר מופלא: התגלה עובש בחדר השינה ובמשרד. אני יודעת שרוב האנשים היו מקטרים על עובש. אני פשוט מאושרת שזה קרה.

כשמישהו שואל אותי "נו, מתי הדוקטורט?" אני עונה בפשטות: אני לא יכולה, בעלי והבסטי שלי לא מרשים לי.

אורן ואני היינו בשיחה האהובה עלינו, השווצה בילדים במסווה של קיטורים. ואז הבן שלה בן ה-8 אמר משפט אחד שאני חושבת עליו עד היום.

'וואו, שינית לי את החיים עם הרעיון הזה.' זה מהמשפטים שאני הכי אוהבת לשמוע. הכל התחיל כשאלון, מקורצץ יקר, סיפר לי שהוא לא מצליח להתפקס. אז שאלתי אותו איפה בדיוק.

חודשים עברתי כל בוקר ליד השיפוץ ברחוב קינג ג'ורג' והתעצבנתי שהוא חוסם לי את הרמזור. אף פעם לא הצצתי פנימה. ואז יום אחד הפיגומים נעלמו.