הילה מיכוביץ סיטון | טל: 052-3319974

אימייל -

עיצוב אתר - אדם בן גיגי 

www.gdigitalmedia.com

  • White Instagram Icon
  • Facebook - White Circle

קרציה?? איך הגעת לזה בכלל??

עודכן ב: 3 אוג 2019


״איך חשבת על הרעיון הזה???״ זו השאלה ששואלים אותי הכי הרבה כשאני מספרת על העסק החדש שפתחתי לפני חצי שנה. אז אני פה כדי לספר לכן איך חשבתי על זה. איך מגיעה סטודנטית לקולנוע (שכבר עבדה בטלויזיה) ואז לתכנון ערים (עם תזה) ללהקים עסק שלא קשור לאף אחד מהם אבל בעצם קשור קשר הדוק לשניהם?

הכל התחיל מאורית, חברה שלי, מוכשרת ככ, ידי זהב. בסוף השירות הלאומי הלכה להיות פקידה ולא הסכימה לעזוב את הכיסא שלה. אחרי 12 שנה הכרחתי אותה להתפטר. לא מצא חן בעיני שהיא לא מנצלת את הכישורים שלה. אורית הסכימה והתפטרה. ואז ישבה בבית חצי שנה בדכאון. גם זה לא מצא חן בעיני. אז התחלתי לנדנד לה שתמצא מה לעשות עם עצמה. מפה לשם, 5 שנים אחרי, יש לה קונדיטוריה ביתית מהממת והיא משווקת למסעדות.

אחרי אורית הגיעה חברה אחרת (שלא מסכימה שאכתוב את שמה ותכף תבינו למה - נקרא לה שלומית). שלומית היתה בת 30 ולא היה לה רישיון נהיגה. הסיבה שלא היה לה היתה שהיא פחדה לגשת לתיאוריה. עכשיו, שלא תבינו לא נכון, שלומית לא פחדה ממבחנים (בכל זאת, דוקטורנטית), היא פחדה רק מהמבחן הטפשי הזה. איתה שכנועים לא עזרו אז בדקתי מתי אפשר לגשת לתיאוריה, התקשרתי אליה וקבעתי איתה לקפה - מתחת למשרד הרישוי. היא נגשה באותו יום לתיאוריה בלי ללמוד. נכשלה, כמובן. שבוע אחכ הלכה בלעדי ועברה בהצלחה :)

שני המקרים האלו עשו לי חשק לעוד, הבנתי שאני ממש טובה וממש אוהבת לגרום לאנשים לעשות דברים. זה גם הוביל אותי לנושא המחקר שלי בתזה שהתעסק בלגרום לאנשים במרחב הציבורי לפעול בצורה מסויימת. עוד עזר לי לחדד את זה היה מבחן אישיותי שעשיתי ברשת (קלישאה, ממש, אני יודעת) שהמסר הסופי שלו היה שאני טובה בלגרום לאנשים לעשות דברים, עם חיוך!

איפשהו בין כל המסקנות האלו מצאתי את עצמי מתחילה לחפש עוד ועוד חברים שצריכים דחיפה קלה או בעיטה בתחת. עזרתי לחברה להכין חוברת מבוכים לילדים, לעוד חבר לסיים סרט, חברה שפתחה חנות בגדים ועוד ועוד. יום אחד הגיעה ההשראה וכתבתי את האתר. ואז זה הפך להיות מקצוע ממשי.

ומאז ששואלים אותי ״איך הגעת לזה??״ אני כל פעם מוצאת עוד ועוד קשרים קטנים בעבר שלי שהביאו אותי לעסק הזה. אם זו העובדה שהייתי ילדה מפונקת והייתי צריכה להתגבר על עצמי כשנולד לי הילד הראשון ולמדתי ככה על היכולת שלנו להשתנות. או אם זו העובדה שהייתי מאבחנת פסיכוטכנית והתעסקתי בלהבין המון סוגים של אנשים ואיך לגרום להם לפעול. או העובדה שהייתי בת יחידה ותמיד ציפו ממני להיות הכי טובה שאני יכולה להיות. היכולות הגרפיות שרכשתי כשהייתי עורכת וידאו (והקשרים בתעשייה שעוזרים ממש להפיץ את עצמי במעגלים הנכונים). והיכולות המחקריות שהבנתי בטכניון במהלך התואר השני. וכל יום עולות לי עוד ועוד מחשבות על איך הכל מתחבר.

אז מה שאני בעצם רוצה לומר לכן זה - תלכו אחרי הלב שלכן, כי הוא באמת יודע מה הוא רוצה ואם תקשיבו לו טוב טוב אז בסוף הוא יגלה גם לכן. ואל תרגישו לא נעים לבקש כסף רק כי אתן טובות במשהו והוא קל לכן, אותו משהו זה בדיוק מה שנותן לכן ערך שלאחרים חסר. אם הייתי עוצרת לחשוב ״למה שמישהו ישלם לי על זה״ לא הייתי עובדת עכשיו בעבודה שהכי נהניתי בה אי פעם.