מעצם היותי פולניה ויאכנע שרכילות היא ערך מהותי עבורה - חשוב לי לדעת על המקורצצים שלי כמה יותר. אבל מעבר להנאתי האישית בחפירה בחיים שלכם - ידע הוא כוח וככל שמשתפים אותי יותר יש לי יותר כוח והנדנוד עובד בצורה המיטבית. איך זה קשור? למה לא מספיק שתנדנדי לי וזהו? גם ככה את כל הזמן שם, מה יעזור אם אני אספר לך מתי הלכתי לישון וכמה החברה שלי מחרפנת אותי?
מה שאני לומדת כשאני חופרת בחייכם האישיים הוא אם התירוצים שלכם לגיטימיים או שמדובר בסתם שטויות. הדרך הכי טובה להבין כמה התירוץ רלוונטי למציאות היא דרך ניתוח לב פתוח לנפש שלכם והבנה לעומק של מה מניע אתכם ואת העצלנות שלכם. לא, זה לא טיפול פסיכולוגי, אני לא טורחת להבין את הדברים האלו כדי לרפא את הנפש שלכם, רק כדי לגרום לכם להזיז ת׳תחת ולעבוד. איך זה עובד? טוב ששאלתם, הנה כמה דוגמאות:
"אני חייבת לנקות את כל הבית ולעשות סדר פסח לפני שאני מתחילה לכתוב" - האם באמת צריך לנקות עכשיו את הבית או שזו דחיינות? מצד אחד יכול להיות שהבית באמת מלוכלך ומבולגן בצורה שאי אפשר להתרכז בו, מצד שני גם אפשר ללכת לעבוד בבית קפה. איך נדע אם התירוץ לגיטימי או לא? זה משהו שאני אבין רק מלדעת כמה אתם מנקים את הבית ביומיום - אם כל יום אתם משקיעים 3 שעות בנקיונות אפילו שאתם רווקים וגרים בדירת חדר אחד - אז זו דחיינות. ולא, לא מעניין אותי כמה אבק יש במדף השלישי מעל הטלויזיה איפה שאף אחד לא רואה. מצד שני - אם אתם גרים בדיר חזירים ובמשך החודשיים שאני מלווה אתכם לא ניקיתם אף פעם ומעולם לא השתמשתם בתירוץ הניקיון - אז סיכוי טוב שבאמת הגיע הזמן לנקות ותקבלו את ברכתי ואולי גם כמה טיפים ונזיפות על איך להתנהל פחות בזוהמה.
עוד תירוץ שמקורצצים אוהבים להשתמש בו מאוחר מדי: "אני בדכאון, תניחי לי, אין לך איך לעזור פה" - נכון, שוב - אני לא פסיכולוגית ולא אפתור את הדכאון אבל גם דרך דכאון אפשר לעבוד ואם אני אדע שהוא שם - אתם תקבלו יחס אמפתי יותר ודחיפה לכיוונים של פעילויות וכלים שעוזרים לפעול דרך דכאון. וגם כבר היו מקרים שמתוך עשייה אינטנסיבית הדכאון התפוגג. לפחות למעט זמן. אז עדיף שאני אדע על הדכאון כשהוא מתחיל ולא אחרי שהוא הלך.
"אני רעב" - עוד מנגנון דחיינות נפלא הוא לקום וללכת לאכול כל שעתיים ארוחה של שעה - כי הרי אני פולניה ואין מצב שאני אגיד לכם לא לאכול, נכון? אז זהו שגם פה יש מצבים שבהם הגזמתם ונסחפתם. אם יש פה מחלה ספציפית עם תפריט תזונה מוקפד שנטורופתית שעלתה 2000 שקל לפגישה רשמה אז סבבה, יש מצב שזה באמת עניין שחשוב להקפיד עליו. אבל רוב האכלנים הם סתם דחיינים. בוקר צהריים וערב - כל השאר אפשר לנשנש מול המחשב ואל תתחילו לדבר איתי על בישולים באמצע יום העבודה בכלל.
לפעמים אתם מאחרים ולא מספרים לי למה ואחכ מתגלה שהייתם בוואטצאפ/בפייסבוק/בא לבקר חבר בהפתעה וכל מיני גוזלי זמן כאלו. אם ישר תגידו לי מה גרם לכם לאחר - נוכל למנוע את זה בפעם הבאה (נגיד להסביר לחברים שלכם שיש עבודה לעשות וצריך לתאם זמן ביקורים מראש, מה אנחנו בשנות ה80??).
תירוצים הם דבר תלוי קונטקסט, חלקם יתקבלו באמפתיה והבנה - רובם לא. אז במקום לא לענות לי או לענות לי בתשובות לא מספיק מפורטות ולגרום לי לדאוג לכם - פשוט תספרו לי מה קרה בפירוט המתבקש ואני כבר אדאג למסמס לכם את כל התירוצים. לא צריך להתבייש ממני, אני לא שופטת. אולי קצת.