עצלנות ואיך להתגבר עליה (יש גם טיפים בסוף!)

הבמאי האהוב עלי בעולם הוא דיוויד פינצ'ר. משהו באסתטיקה המוקפדת שלו וביכולת שלו להיות פרפקציוניסט ועדיין לסיים דברים מרתק אותי. אחד מסרטיו הראשונים, "שבעה חטאים", הוא על שני בלשים היוצאים בעקבותיו של רוצח סדרתי הבוחר את קרבנותיו בהשראת שבעת החטאים של הנצרות. אלו החטאים הנוראים ביותר שאדם יכול לבצע והעונש עליהם הוא מות הנפש, לא פחות. כל חטא מוצג בצורה מאוד אומנותית (ומגואלת דם). כדי לייצג את חטא הגרגרנות, למשל, הרוצח שלנו בוחר להאביס אדם שמן עד מוות. כן, זה לא סרט לכל אחד, ראו הוזהרתם. מסתבר שאחד מהחטאים הנוראיים האלו הוא "עצלנות" - כי עצלנות היא חטא שהקתולים פשוט לא מוכנים לספוג.


אבל מה זה אומר בכלל להתעצל? אחרי כל המחמאות שקיבל ממני מר פינצ'ר קצת לא נעים לי (אבל רק קצת) כי מסתבר שאפילו הבמאי הגאון התקשה להדגים מה היא עצלנות. הרוצח הפואטי שלנו בוחר בסוחר סמים כדי לייצג את חטא העצלנות. סליחה, אבל איך בדיוק סחר בסמים יכול להיחשב עצלנות? כל היום להיפגש עם לקוחות וספקים, לחמוק מהמשטרה... זה נקרא להתעצל?! לא נראה לי, נשמע לי כמו יזם משגשג! הדמות הזאת מרשעת, אין ספק, אבל עדיין מדובר בהמון עבודה.

כמו שהרוצח הסדרתי הפיקטיבי מדגים, עצלנות היא לא כל כך קלה להגדרה. בניגוד לסרט, עצלנות היא לא בזבוז של אנרגיה על הדבר הלא נכון, כמו אותו יזם שבחר בתחום לא-חוקי להתפרנס ממנו, אלא פשוט לא לעשות, כלום, בכלל.


כוורת שרים על הדוד הכל כך עצלן שהוא מתעצל לנוח וזה בדיוק ההבדל בין עצלנות לבעיה אחרת שאולי מוכרת לך- דחיינות (ועליה כתבתי כבר, פה). בעוד האנשים שמדחיינים הם טיפוסים די אקטיביים ומחליפים מטלה אחת באחרת, האנשים המתעצלים יודעים לנוח, בצורה מעוררת קנאה. הם מבינים שאם כבר להרוס לעצמך, אז שיצאו מזה כמה שעות על הספה עם רגליים למעלה. יש מקרים בהם עצלנות היא גם דבר לא רע בכלל, ועל זה כתבתי כאן.


ויש עוד דבר שחשוב לי להדגיש. אני שומעת (טוב נו, קוראת) הרבה "הבעיה שלי היא שאני עצלנית" ואני שוקלת בפעם הבאה שאתקל בזה לשחזר את הקטע הידוע של ברט סימפסון ולדרוש לכתוב על הלוח 100 פעמים "עצלנות היא לא תכונת אופי, עצלנות היא לא תכונת אופי, עצלנות היא לא תכונת אופי…” - כי עצלנות היא ממש לא תכונת אופי. עצלנות היא מצב של אי -עשייה. מצב רגשי שבו הפסיביות מנצחת את האקטיביות, מצב של אדישות לגבי ביצוע המטלות שיושבות על הראש.

ומדובר בחדשות טובות, כי מצב רגשי אפשר לשנות.


הרבה פעמים הסיבות של תחושת עצלנות נובעות מהצפה - הצפה של רגשות שקשורים במטלה המסויימת, הצפה מריבוי משימות, הצפה מחרדות. המוח פשוט רואה את כל הבלגן הזה מתקרב אליו ומשתתק ונעלם לעולם שכולו מנוחה. הבעיה היא שכל המשימות האלו לא נעלמות לשום מקום, הן נשארות שם והמחיר של אי-עשייה יהיה בדרך כלל גבוה יותר בהמשך.


אז איך להתגבר על עצלנות? הנה כמה טיפים ממני.


למה העצלות הזו נפלה עלי?

כדי להתגבר על המצב הנפשי הזה צריך קודם כל למצוא מה גורם לו. אם הסיפור הוא מול מטלה ספציפית אז לנסות להבין: האם זה מפחיד אותי? האם זה מלחיץ אותי? האם זה משעמם אותי? האם מפחיד אותי מה שיקרה כשזה יהיה גמור? האם זה גדול מדי בשביל להבין איפה להתחיל? ברגע שיודעים את התשובה יותר קל למצוא מענה לבעיה הספציפית שמייצרת את העצלנות.

*אם כל אלו לא עזרו ועדיין נשאבנו לספה כל היום וכל הלילה - יש מצב שמדובר בדכאון, ודכאון, כמו כל מחלה הוא מצב שצריך רופא, או במקרה הזה פסיכולוגית. לפעמים גם יכול להיות שמדובר בהפרעת קשב לא מאובחנת שיוצרת חרדה ומשם דיכאון, ממליצה לבחון את הכיוון.


אין לך את כל הזמן שבעולם.

קל ליפול לעצלנות כשמתייחסים לזמן כאל משאב לא מוגבל. "זה בסדר, אני אעשה את זה אחר כך". אז לא. זו טעות. אחר כך לא יהיה יותר זמן, אחר כך לא יהיה יותר שקט בראש, אחר כך לא תהיה ארוחת ערב שהכינה את עצמה באופן פלאי. מה כן יהיה אחר כך? אחר כך יהיו עוד דברים שצריך לעשות. כן אפשר לתכנן טוב יותר מתי נשב לעבוד, כדי לוודא שזה יקרה כדאי לקבוע זמן ומקום ספציפיים שיודעים שבהם יהיה שקט ויכולת להתרכז. לדאוג לבייביסיטר מראש ולשולחן מסודר. אני ממליצה גם לספר למישהו את כל התכנונים האלו כי כמו שאתם יודעים - אני מאמינה בהשגחה עליונה.


כל דבר במקום שלו.

אז אמרתי כבר למעלה שעצלנות היא רצון לא להוציא אנרגיה. דרך טובה להתמודד עם הרצון הזה היא לגרום לכך שהמעבר לעשייה יהיה כרוך בכמה שפחות עבודה. שמירה על סדר עוזרת לבזבז פחות אנרגיה כשמתחילים לעבוד ואז לא צריך להתחיל להסתובב כמו פורפרה ולחפש. איפה זה? איפה ששמת את זה. המחברת נמצאת במקום הקבוע עם עט לידה, הקובץ העדכני ביותר הוא היחיד ששמור על המחשב, רשימת המטלות מרוכזת במקום אחד, ההערות לכתיבת המצגת לא מפוזרות בין פתקית, הערה בפלאפון וקובץ וורד בלפטופ. כמה שפחות מאמץ להתחיל לעבוד כדי שתישאר אנרגיה להמשיך.


בשביל מה זה טוב?

עצלנות יכולה לנבוע מאדישות. אז כדי להתגבר על העצלנות אפשר לנסות להילחם באדישות הזו ולהיזכר למה בעצם אני עושה את זה לעצמי: כדי להגדיל את רשימת הלקוחות הפוטנציאלים, כדי לסיים כבר את התזה, כדי שיהיה יותר זמן פנוי בעוד חודשיים או כמו הנמלה מהמשל המפורסם, כדי שיהיה מה לאכול בחורף. רק לא להישאר אדישים כי הרי יש סיבה שמצאת את עצמך עם המשימה הזו מלכתחילה. יש כאן חלום שמחכה בסבלנות שיגשימו אותו, אז למה לאכזב אותו?


דאגה לגוף, לא רק לנפש

כמובן שכדאי לוודא שהמצב הגופני נאות כדי למנוע עצלנות. אני אגלה לך סוד, רק בינינו, כשהפולנייה אומרת שהיא כבר תנוח בקבר, היא לא באמת מתכוונת לזה. איך השינה שלך? מסתבר שצריך 7-8 שעות שינה בלילה לפחות. ומה לגבי ספורט מינימלי כדי לשמור על אנרגיות? חצי שעה ביום של צעידה תעשה הבדל ענק. גם הרגלי התזונה יכולים להשפיע על ניהול האנרגיות שלך. ידוע היום שקמח וסוכרים מאוד מעייפים ואני יכולה להעיד על עצמי שאם אני אוכלת לחמניה בבוקר אז הלך עלי לכל היום.


פשוט לעשות.

התרופה הכי טובה לאי-עשייה היא... עשייה. פשוט לקום ולעשות. או לשבת ולעשות, מה שנוח יותר. (ואם צריך עזרה מקצועית, שירותי הנדנוד שלי אולי יהיו פתרון טוב לתחושת עצלנות, אבל לא אמרתי כלום). נשמע פשוט מדי, אני יודעת, אבל לפעמים כל מה שצריך בשביל להפסיק להיות עצלן זה… להפסיק להיות עצלן ולהתחיל לעבוד.


טוב, נתתי לך מלא רעיונות, יאללה, לעבודה, כמה זמן אפשר לבזבז באינטרנט??


 הילה מיכוביץ סיטון | טל: 052-3319974

אימייל -

עיצוב אתר - אדם בן גיגי 

www.gdigitalmedia.com

  • White Instagram Icon
  • Facebook - White Circle