איך להפסיק לדחות משימות: דחיינות מתוכננת

"וואי את אשכרה לא מדחיינת כלום, אה?" האמת שזה לא מדויק. פשוט יש לי שיטה לדחיונים. אבל רגע, אני קופצת לסוף.

הגר, הקמפיינרית המושלמת שלנו, היתה בהלם. 20 דק' אחרי שסיימנו את הפגישה כבר שלחתי לה עמוד חדש לגמרי באתר, מחובר לטופס שזיהינו בו בעיה. שזו בתכלס היתה המשימה שלי לימים הקרובים. והנה, החלק שלי מאחוריי ועכשיו תורה של הגר לטפל בענייני קמפיינים, שלא אלאה אותך בהם. עכשיו, האם יכולתי לקחת את הזמן ולא לעשות את המשימה הזו באותו רגע? סביר שכן. זה היה יכול לחכות כמה ימים, להציק לי בראש, ובסוף הייתי עושה את זה בפי 3 זמן. אבל היה לי חלון של 20 דקות לפני הפגישה הבאה וידעתי שממילא לא אספיק ללמוד למבחן בזמן הזה, ושאם לא אטפל במשימה הזו עכשיו היא תחכה לאחרי המבחן. וכרגע הכל כבר ממילא פתוח מולי על המסך, כי התעסקנו בזה בזמן הפגישה, כשהכל טרי בזיכרון כך שאני יודעת ומבינה בדיוק מה אני צריכה לעשות. לכן, היה שווה לנסות להספיק. ואכן הספקתי. זה היה מוצלח וכייפי להספיק וגם לדעת שזה מאחורי.

אבל, לשאלתך, לא את כל המשימות שלי אני עושה ככה מיד. מצטערת לאכזב, הגר. יש משימות שמחכות ברשימת המשימות שלי לא מעט זמן. למשל - שינוי מערכת הסליקה, זו משימה גדולה ומורכבת, שדורשת כמה וכמה החלטות שונות. לכן, המשימה הזאת מחכה לזמן שאני יכולה לקבל החלטות בנחת. אני לרגע לא חושבת לנסות להתמודד איתה תוך כדי תקופת מבחנים.

מה ההבדל בין דחיינות רגילה לדחיינות מתוכננת?

בטח אמרת לעצמך - נו, בסדר הילה, גם את מדחיינת, את בכל זאת בת אנוש ולא רובוט. וזה נכון. אבל הדחיינות שלי שונה משלך בשני דברים:

1. אני בוחרת באופן מודע מה לדחיין - אני זו שקובעת מה יקרה היום ומה לא יקרה היום, לא נסיבות החיים, לא אנשים אחרים וסדר העדיפויות שלהם. לא הפרעת הקשב שלי (כן, גם לי יש, ברור).

2. אני חיה עם הדחיינות שלי בנחת.

למעשה, יש שאלה מרכזית אחת שאני שואלת את עצמי לפני שאני מחליטה במה לטפל כל פעם: מה יהיה הנזק? וליתר דיוק - מה יהיה הנזק אם אדחיין את המשימה הזו? למשל, מה יהיה המחיר שאצטרך לשלם אם לא אטפל עכשיו עכשיו בטופס הסורר? במקרה הנ"ל זה אומר שהרבה מאוד לידים ילכו לאיבוד, שהגר לא תוכל להתקדם מהצד שלה ושכסף יתבזבז. זה נזק די גדול. אז היה לי חשוב לא להיות הצוואר בקבוק של העניין הזה ולטפל בזה כמה שיותר מהר.

אבל במקרה של מערכת הסליקה, כבר שילמתי לשנה הקרובה, ולכן אין שם לחץ. אפשר גם לטפל בזה בשבוע האחרון של שנת התשלום. לעומת זאת, המבחן של שבוע הבא לא יחכה לי. ולהכשל בו אומר שאני צריכה לעשות שוב את הקורס (המשמים ביותר). ככה שאין מצב לדחיין את המבחן. אבל את מערכת הסליקה אפשר לדחיין.

איך דוחים משימה בלי נקיפות מצפון?

ואיך אני דואגת שלא יהיו לי נקיפות מצפון בנושא? הרי זה החלק הכי חשוב, נכון? קודם כל, מעצם העובדה שעשיתי לעצמי סדר, ושברור לי למה אני מחכה, ושהמחיר אינו גבוה מדי - זה כבר הוריד את מפלס נקיפות המצפון. הדבר השני שמועיל לכך הוא כפתור הסנוז (זה שמזיז את המשימה מהיום ליום אחר) - אני מסניזה את המשימה ברשימת משימות שלי לתאריך שבו היא כן תהיה רלוונטית לעשייה. ככה היא לא מציקה לי בעין כשאני לא זקוקה לה. אבל היא לא מתרחקת יותר מידי ואני יודעת שהיא בטוחה ותחזור אלי בדיוק מתי שאני רוצה אותה.

כמו שאני אוהבת להסביר למקורצצים שלי - זה לא נחשב דחיינות אם זה מתוכנן. וזה לא נחשב לטאטא את הבעיות מתחת לשטיח אם מקפידים לנקות מתחת לשטיח.

קריאה נוספת: דחיינות חיובית (לפעמים) · 6 טיפים מנצחים לפיתוח משמעת עצמית · להתחיל קרצוץ · להצטרף לניוזלטר

---

פורסם במקור כניוזלטר השבועי של הקרציה, ב-15.3.2025. לקבלת הניוזלטר בכל שבוע אפשר להצטרף כאן.