איך לסיים פרויקט שנתקעת בו, כשפירוק לחלקים לא עוזר
המממ כמה זמן יש לי את הספר הזה בכלל? יש מצב שמאז החתונה. אני כנראה כבר לא אקרא אותו.
יאללה ביי, הוא עף מפה. והקופסא הזאת ממתי היא פה? למה לעזאזל יש לי כ"כ הרבה מניפות?? בחיים לא השתמשתי באף אחת מהן.
סיפרתי לך לא מזמן שיש לי העדפה לפצל פרויקטים גדולים לחלקים קטנים מאוד, ולעשות אותם לאורך זמן רב. אחד מהפרויקטים הללו מתמשך ומעגלי (שזה אומר שהוא לא נגמר לעולם) והוא לעשות סדר בכל מיני פינות בבית. זה עובד מעולה בכל חלקי הבית, חוץ מאשר במשרד שלי. המשרד שלי מאוד קטן, אבל אף פעם לא סיפרו לו שהוא כזה. לכן הוא מלא בהמון דברים כאילו הוא חדר הרבה יותר גדול. ובכל פעם שאני רוצה לסדר "רק" מדף אחד אני מתפתה להמשיך ולהמשיך ומוצאת את עצמי נשאבת לכל הארון וכל החדר. אז אני פשוט לא מתחילה.
זה היה יכול להיות פתרון מצויין, אם לא הייתי חייבת להוציא דברים כדי שיהיה לי מקום. אז הגעתי למסקנה שהדרך היחידה לעשות סדר במשרד היא בשיטת מארי קונדו - להוציא הכל ולהכניס חזרה רק מה שאני באמת באמת רוצה שם. מה שאומר שצריך לעשות את זה בבת אחת, ושזה ייצור כמה ימים של בלאגן לא רק במשרד אלא בכל הבית. וזה כבר הפך את הפרויקט למאוד מאתגר ליישום, וכבר השלמתי עם העובדה שהמשרד כנראה אף פעם לא יהיה מושלם וזה בסדר. ואז קרה דבר מופלא!
התגלה עובש בחדר שינה ובמשרד! עובש מהסוג שמנקים וחוזר, ולכן פשוט חייבים לצבוע בצבע דוחה עובש. כי בכל זאת כמעט בכל שעה מחיי אני נמצאת באחד משני החדרים האלו. אז מה כל כך מופלא בזה? שזה חייב אותי לסדר את המשרד.
ההחלטה לתקן את העובש התקבלה בשבת. העוזרת באה בשלישי. מה שנתן לי 48 שעות להוציא הכל ולהחזיר הכל לפני העוזרת. כתבתי לשיפוצניק החמוד שלי בראשון על הבוקר!
את ראשון בערב הקדשנו להוצאה של כל תכולת המשרד וחדר השינה לסלון ובשני ב-7 בבוקר הוא הגיע עם העוזר שלו והתחילו ישר לשייף ולצבוע. ב11:30 הם כבר סיימו ואני יכולתי להתחיל להכניס דברים בחזרה. אמנם היו לי פחות מ24 שעות לפני שהעוזרת מגיעה, אבל לא נתתי לזה להרתיע אותי. בחנתי פריט פריט, ללא רחם, ועשיתי מיון אינטנסיבי. וכשסיימתי הרגשתי שהמשרד שלי הרבה פחות קטן ואפילו יש בו מקום.
אני יודעת שהרבה אנשים היו מקטרים ומתלוננים על עובש, או על שיפוץ לא מתוכנן שנכפה עליהם. אבל אני פשוט מאושרת שזה קרה. זה גרם לי לעשות משהו שהייתי צריכה לעשות הרבה זמן, אבל לא היה דחוף, ולכן נדחה ונדחה.
אם גם ספרינט עובד, למה בכלל לפרק פרויקט לחלקים?
"אבל הילה" ודאי חשבת לעצמך, "מדוע את תמיד ממליצה לפרק פרויקטים גדולים לביסים קטנים ולעשות אותם לאורך זמן, צעד צעד, עד שמגיעים אל היעד, אם גם השיטה הזאת יעילה?" או. אני עומדת לגמרי מאחורי ההמלצה הרגילה שלי, ומיישמת אותה על רוב הפרוייקטים. אבל אני מכירה בעובדות ויודעת שלפעמים השיטה הזו לא מתאימה.
לפעמים קשה לנו לפרק את הפרוייקט לחתיכות קטנות. או שרק הפירוק לוקח יותר זמן מאשר פשוט לעשות את זה. זבנג וגמרנו. וכמובן, אין כמו דדליין צפוף חיצוני כדי לגרום לנו לעשות אותם במהירות וביעילות. אז איך נזהה איזה פרוייקט מתאים לפירוק ואיזה מתאים לספרינט? המממ זו לא השאלה הנכונה בעיני. השאלה היותר מדויקת היא איזה פרויקט מתאים לך לפרק ואיזה מתאים לך לספרינט. כי שתי השיטות יכולות להתאים לרוב הפרוייקטים.
לעצמי, כלל האצבע שלי אומר שאם אני מנסה לעשות את זה בשיטה אחת וזה לא עובד, אז צריך לעבור לשיטה השניה. נגיד, אם ניסיתי במשך תקופת הזמן שהחלטתי (נגיד חודש) לבצע את הפרוייקט בשיטת הפירוק אבל אז בכל פעם מצאתי סיבה אחרת לא לעשות אפילו את השלב הקטן, זה אומר שלפרויקט הזה ספרינט עדיף. ואז כדאי לפנות לזה יום. או יומיים. או שבוע, מה שמתאים לכל פרוייקט. וגם להפך, אם אני מנסה את שיטת הספרינט ורואה שאני לא מצליחה לפנות לזה זמן אז אני עוברת לשיטת הפירוק.
איך מתחייבים לפרויקט שכל הזמן נדחה?
אז אם יש לך פרוייקט כזה, שנראה שהוא כל הזמן נדחה, אני ממליצה מאוד פשוט לפנות לו זמן עבודה ביומן. טוב, זה לא באמת פשוט, זה פשוט ברור לי. נורא קשה להתחייב מול עצמנו ומי כמוני מבינה את זה, אחרי שהזדקקתי לעובש, לשיפוצניק ולעוזרת כדי לסדר את החדר שלי. לכן אני מציעה לחפש לעצמך אילוץ חיצוני שיעזור לך להתחייב וליישם.
הנה כמה דוגמאות למשימות שמקורצצים עשו איתנו בשיטת הספרינט, בעזרת יום-יומיים או שבוע קרצוץ: מעבר דירה, כתיבת עבודה (סמינריון, תזה, כל הסוגים), עריכה ותיקונים של ספר, החלפת ארונות, ריטריט עבודה, תוכנית שיווקית לעסק, סיום משימות לקראת מעבר תפקיד, ואפילו סידור ממ"ד.
אנחנו העובש שחיכית לו!
קריאה נוספת: איך לתעדף משימות · לפתח משמעת עצמית · המסלולים של הקרציה
הפוסט הזה פורסם במקור כניוזלטר השבועי של הקרציה, ב-29.8.2026. רוצה לקבל את הניוזלטר כל שבוע ישר למייל לפני כולם? להצטרפות
